בחודש מרץ 1971 רמי (אז עדיין רמי) היה בקורס חובשים. מכתב ששלח לשרה ויקי כשגרו בפתח תקווה נשמר. במכצב רמי מספר על חווית הקורס וגם על הדעה שלו על המשמעת בצבא וחשש להיכנס לכלא או לריתוקים.

מכתב מתוארך ל 13 ליולי 2006.
הנמענת – עובדת שיקום בביטוח לאומי.

גם על עצמי לספר ידעתי

Who am I

מדי פעם רמיציון שילב בשיחה – כתובה או בע"פ – קטעים ביוגרפיים. כאן מתוך הודעות ווטסאפ. עריכה שלי – הוספתי סימני פיסוק.

גדנ"ע ונח"ל

נחל צין עובר גם במדבר צין. עשיתי שמה קורס ממי"ם גדנ"ע. זה קרוב לשדה בוקר, שם היה בסיס הגדנ"ע.
הייתי שם בקיץ, כשלא היו שטפונות.
בין שישית לשביעית בתיכון הלכתי לקורס ממי"ם בשדה בוקר אחרי שבין חמישית לשישית הייתי בקורס מכי"ם בגלילות.
היה איתי חבר נוסף בשם משה מיטלמן שהיום הוא רופא ופרופסור ופגשתי/נו גם אותו בפגישת המחזור.
הייתי גם בגדנ"ע קליעה כשנה וקצת בגדנ"ע אויר בתיכון. אבל בסוף שביעית הצטרפתי לגרעין נח"ל כחבר גרעין אחרי שהייתי בחופש הגדול במחנה עבודה בקיבוץ היעד,כמו שאתה יודע, נתיב הל"ה.
גדנ"ע זה גדודי נוער ונח'ל זה נוער חלוצי לוחם…

טיול לירושלים

אני זוכר שגם אחרי מלחמת ששת הימים,יצאנו כל המשפחה לטיול בשטחים המשוחררים(לפני שקראו להם יהודה ושומרון) עם סבא רחמים ונכנסנו להר הביית וסבא אמר שהוא לא רוצה להכנס למסגד כיפת הסלע (מסגד עומר) כי חז"ל הביעו דעה נגד זה, וכל המשפחה נכנסה רק סבא רחמים ז"ל ואני נשארנו מחוץ למסגד. ובחברון כאב לשרה הראש, ומצאנו שם בית מרקחת שמכרה לנו כדור נגד כאב ראש, דברנו איתם אנגלית, והם הבינו. רק בררנו בינינו קודם איך אומרים כאב ראש באנגלית לפני זה (הד הק או הד פיין ?). תשאל את אבא גם כי נדמה לי שאתה, פנינה, ואמא ז"ל לא השתתפו בטיול הזה, רק שרה, סבא רחמים, אני ואבא שהיה הנהג ברכב הצבאי מנהלתי שהיה לו (נדמה לי סיטרואן דה שבו)