
מכתב לשרה

אמנות והנצחה
Born 1960, photographer, based in Israel. This site is dedicated to my big brother, RamiZion.
ספר קולות האדמה של חכם סיני עתיק – צ'ואנג טסה מלפני כ 2300 שנה – בתרגום עם הערות ופירושים של יואל הופמן. יואל הופמן היה מרצה של רמיציון באוניברסיטת חיפה. רמיציון הקדיש את הציורים בשוליו לנדב בסוכות ה'תשמ"ט, 1988 בהיותו בן 10 (הספר מונה 105 עמוודים, כאן בינתיים רק כ30)
בחודש מרץ 1971 רמי (אז עדיין רמי) היה בקורס חובשים. מכתב ששלח לשרה ויקי כשגרו בפתח תקווה נשמר. במכצב רמי מספר על חווית הקורס וגם על הדעה שלו על המשמעת בצבא וחשש להיכנס לכלא או לריתוקים.
צילומים מאירועין משפחתיים
ב7 לאפריל 2011, טקס ברית מילה לנכד השני, עידו, התקיים בחיפה בביתם של נדב ומיכל. ארבעה חודשים לפני כן היתה השריפה הגדולה בכרמל. בדרך חזרה, נסענו בכביש בית אורן, ועל רקע בתי הישוב השרופים עצרנו, ובאופן די נדיר רמיציון הרשה לי לצלמו. אפשר למצוא בצילומים האלו סמליות, אם מחפשים.
מכתב מתוארך ל 13 ליולי 2006.
הנמענת – עובדת שיקום בביטוח לאומי.
Who am I
מדי פעם רמיציון שילב בשיחה – כתובה או בע"פ – קטעים ביוגרפיים. כאן מתוך הודעות ווטסאפ. עריכה שלי – הוספתי סימני פיסוק.
נחל צין עובר גם במדבר צין. עשיתי שמה קורס ממי"ם גדנ"ע. זה קרוב לשדה בוקר, שם היה בסיס הגדנ"ע.
הייתי שם בקיץ, כשלא היו שטפונות.
בין שישית לשביעית בתיכון הלכתי לקורס ממי"ם בשדה בוקר אחרי שבין חמישית לשישית הייתי בקורס מכי"ם בגלילות.
היה איתי חבר נוסף בשם משה מיטלמן שהיום הוא רופא ופרופסור ופגשתי/נו גם אותו בפגישת המחזור.
הייתי גם בגדנ"ע קליעה כשנה וקצת בגדנ"ע אויר בתיכון. אבל בסוף שביעית הצטרפתי לגרעין נח"ל כחבר גרעין אחרי שהייתי בחופש הגדול במחנה עבודה בקיבוץ היעד,כמו שאתה יודע, נתיב הל"ה.
גדנ"ע זה גדודי נוער ונח'ל זה נוער חלוצי לוחם…
אני זוכר שגם אחרי מלחמת ששת הימים,יצאנו כל המשפחה לטיול בשטחים המשוחררים(לפני שקראו להם יהודה ושומרון) עם סבא רחמים ונכנסנו להר הביית וסבא אמר שהוא לא רוצה להכנס למסגד כיפת הסלע (מסגד עומר) כי חז"ל הביעו דעה נגד זה, וכל המשפחה נכנסה רק סבא רחמים ז"ל ואני נשארנו מחוץ למסגד. ובחברון כאב לשרה הראש, ומצאנו שם בית מרקחת שמכרה לנו כדור נגד כאב ראש, דברנו איתם אנגלית, והם הבינו. רק בררנו בינינו קודם איך אומרים כאב ראש באנגלית לפני זה (הד הק או הד פיין ?). תשאל את אבא גם כי נדמה לי שאתה, פנינה, ואמא ז"ל לא השתתפו בטיול הזה, רק שרה, סבא רחמים, אני ואבא שהיה הנהג ברכב הצבאי מנהלתי שהיה לו (נדמה לי סיטרואן דה שבו)
ב 13 לאפריל, בעודו ממתין לעירוי דם להעלאת ההמוגלובין קיבלתי מרמיציון הודעת ווטס אפ, שהסתיימה במילים:
"זאת התחלה של שיר שכתבתי ואני מרגיש בערך ככה"
למחרת נשלח החלק השלישי, וב25 לאפריל, "המשך ואולי סיום של השיר ששלחתי. נכתב לפני נפילתו של רמי בןצבי ז"ל")
"קונכיה מוטלת על חופים
בעזבון המרחבים היו לי שמות
לקרוא לה
ולא נסתייע.."
"נבזה
חדל אישים
כלב חוצות מרקד כשד
אל הים
בתוף מרים…"
"אני לא חי
כדי לבכות."
קונכיה 'שומעת'
את הים
ויש בה בלוף
של חדרים ריקים,
באין אמת
גם בזה
הילדים משחקים,
האם הערבות הבוכיות
יודעות
את ירידת המיים
בימי שפל
נוראים
שכאן הגיעו
עד קצותי?
קצה בקיצים
אתה המשורר
לא לך להיקבר
ובתחיית השקר
שימות ימח שמו
יתגלגל לתוך הכלב הנובח
תדע לך שקץ למשוררייך
ורק עליך
משימה פה לשורר